דף הבית ראשי
כל הטיולים והקייטנות
חברי הוועד המנהל
רכוז החלטות הקרן
מאזנים - ומסמכים
בוגרי הקרן נפגשים
Facebook
בני המשפחות כותבים
סרטונים - Movies
היסטוריה
כתבו עלינו
כל מה שכתבנו
תקנון העמותה
טפסים לתרומה
קישורים
עזרה
עמוד הבית >> סרטונים >> אגדת "קבוצת הבוסים" ילידי שנתון 1983 מהגן ועד לגיוס לצבא

אגדת "קבוצת הבוסים" ילידי שנתון 1983 מהגן ועד לגיוס לצבא

באפריל 2010 נפגשה "קבוצת הבוסים" לפגישת מחזור, במפגש הוקרן סרט של שלושה חלקים, המתאר את התקופת היותם ילדי קרן, מהגן ועד לגיוס.

חלק ראשון

חלק שני

חלק שלישי

 מתן גולדהנד  כותב לאחר המפגש:

גבי מדינה  ביקש ממני לכתוב.  מבחינתי זו לא אפשרות לסרב לגבי מדינה.

המפגש האחרון בתל אביב על הגג של הגר, לאחר עשר שנים מאז "הקייטנה האחרונה", היווה בשבילי מראה משקפת למוסד האדיר והמדהים הזה שנקרא "קרן הצנחנים".
מוסד שנכנסתי אליו בעל כורחי ואשר היה משענת ענקית עבורי, כיוון והוא היה (ועדיין הינו) כר אחד ענק של אהבה אמיתית וכנה כלפי המצויים בו.
כמו במשפחה – אתה לא בוחר את האחים והאחיות שלך, ועדיין, אתה אוהב אותם יותר מהחברים שלך. גם בקרן – אף אחד מאיתנו לא בחר, וכמו במשפחה, אני מרגיש שהחברות שנוצרה וצמחה בקרן עולה על חברויות רגילות שכל אחד מאיתנו בחר לעצמו במסע האישי שלו בחיים.

אחים לגורל משותף. בעלי מכנה משותף כל כך עמוק ובסיסי.
אנשים שראו אותך גדל ומתעצב למי שאתה היום. שראו אותך לא רק כשאתה יוצא לעבודה "חזק ומחויט", אלא ברגעים הכי כנים שלך, הכי אמיתיים שלך, האנשים האחרונים שתתבייש לבכות מולם. לבכות איתם. אנשים שזמן ומרחק לא באמת משנים כי ברגע שנפגשים – זה אותו נבות, ואותו גבע, ואותה רוני וקלוד וניצן ועידן ודמי ומיכל ורונה ועמית ורעות וחן ועומרי ויתיר ודוד אורי ודורון ו... ו.... ו... ו....
אותם ילדים שאכלו איתך ארטיק לימון, אותם ילדים שחיכו איתך בתור למגלשה, אתם ילדים שהיו הרוגים מעייפות בגלל שלושה לילות רצופים בלי שינה... (עד שיש קייטנה – צריך גם לנצל את זמן הלילה...), אותם ילדים שצבעו אותך בלילה ואתה צבעת אותם לילה אחרי, שבכו איתך, שגרמו לך לבכות, שרקדו איתך, שצחקו איתך, שהתגעגעו איתך, שהבינו באמת ובתמים את הכאב שאתה נושא ותשא לנצח.
רק עכשיו, כשהזמן נותן פרספקטיבה, אני מבין עד כמה המוסד הזה היה ועודנו חשוב לי.

המדריכים שלקחו את מוסד קרן הצנחנים כפרויקט חיים. שלא החסירו מפגש, שלא פספסו יום הולדת, שבאו לבית ספר כשהמנהלת כעסה, שידעו להיות שם תמיד (!) שהבינו אולי יותר מאיתנו באותו הזמן כמה נוכחותם חשובה לנו ומשפיעה ומילאו את התפקיד שלקחו על עצמם במסירות אינסופית, באכפתיות, עדינות, דאגה ואהבה. המון אהבה.
אין מילים רבותיי. בצרפתית זה נשמע בהרבה יותר טוב.... "שאפו".

לא בכדי אומרים "משפחת הצנחנים".
מתן


 




דף הבית | שאלו עלינו | פעילות קרובה | כתבו לנו | כתבו עלינו | פורום | גלרייה | מוסדות הקרן | תקנון הקרן | מפת אתר | צור קשר
 
מייסד האתר: גבי מדינה (17 בפברואר 2010)
עיצוב: עליזה אשכנזי חיון | הקמת אתרים: Allnet4u.co.il