דף הבית ראשי
כל הטיולים והקייטנות
חברי הוועד המנהל
רכוז החלטות הקרן
מאזנים - ומסמכים
בוגרי הקרן נפגשים
Facebook
בני המשפחות כותבים
סרטונים - Movies
היסטוריה
כתבו עלינו
כל מה שכתבנו
תקנון העמותה
טפסים לתרומה
קישורים
עזרה
עמוד הבית >> בני המשפחות כותבים >> נאוה שוהם סולן מספידה את אביה שלמה

נאוה שוהם סולן מספידה את אביה שלמה

נאוה הספידה את אביה:

‏לאבי היה חשוב לכתוב את סיפור שורשיו ולחלק אותו לכל ילדיו ונכדיו על מנת שיזכרו. ולכן בחרתי לספר לכם פרק מסוים מחייו - הולדתו והמסע לארץ ישראל.


 ‏אבי נולד באזור חידאן שבצפון תימן להורים זכריה ושמעה. באיזה שנה? לעולם לא נדע. כנראה מתי שהוא בשנת 1926 ‏למרות שבתעודת הזהות כתוב 1921. הוא ודודתי נולדו תאומים. לאחות קראו כדיה (על שם פרח ניחוח שגדל באזור הולדתו חידאן) ולאבי סלימן . בהגיעם לגיל שנתיים פרצה מגיפה של אבעבועות שחורות וכל בני המשפחה וגם התאומים נפגעו בם - האח הבוגר נפטר כשהיה בגיל 6 ‏ולאבי ולתאומתו נשארו צלקות על פניהם וגופם,

‏בתימן גזרו גזרות קשות על היהודים. אחת הגזירות היא "גזירת היתומים"‏- יתומים שנותרו ללא אב ואם חויבו להתאסלם והועברו למשפחות הגויים, מכיוון שבתקופה זו רבים גוועו למוות כתוצאה ממחלות שונות השיאו התימנים את ילדיהם בגיל מוקדם על מנת שלא ייחטפו על ידי הגויים וייאלצו להתאסלם, ואכן כאשר הגיע אבי לגיל מצוות השיא אותו אביו לאחת מבנות המשפחה אך הנישואין עלו על שרטון ולאחר כשנה הם התגרשו . ‏אביו, סבי, שהיה במקצועו רצען והבין שפרנסה טובה לא תהיה במקצוע זה, רכש חמור והחל לעבור מכפר לכפר למכור את מרכולתו וכך ידעה המשפחה רווחה על פי המושגים של תרבות זו, אולם, לאחר גזירות קשות ורדיפות הגויים החליטה המשפחה לעלות לישראל.

לאחר שמכרו את מיטלטליהן וגבו את חובותיהם מהגויים, נענשו על ידי השלטון בגין רצונם לעלות לארץ ישראל. הם נאלצו להעביר את בתיהם לרשות השלטונות.  בשנת 1943 (תש"ג), העמיסו את מטלטוליהן האחרונים ומזון על גמל וחמור והחלו את המסע לארץ ישראל, מי ברגל ומי על הבהמות. ‏למעלה מ- 4 חודשים נמשך המסע לארץ ישראל. במהלך המסע חוותה המשפחה תלאות רבות - הליכה במדבר ללא מים, פחד משודדים, התנכלויות של גויים שדרשו כספי מעבר מאזור לאזור. והקשה ביותר, כל בני המשפחה נפגעה ממחלת המלריה מלבד אבי שנאלץ לתפוס פיקוד על המשפחה.

אבי, שהגיע לארץ כנראה בגיל 16 ‏, היה חסר השכלה מלבד ידיעת קריאת אותיות התורה, ובכל זאת הייתה לו יכולת ביטוי גבוהה והדבר בא לידי ביטוי בזיכרונותיו על העלייה לארץ ישראל (ואני מצטטת): "...עם בוקר יום ראשון שמנו צעדינו לעבר עיר הגבול ובתוך 4 ‏ימי הליכה מזורזת הגענו לעיר, שם שכרנו בית למשך החגים, באותו חודש נדבקה כל המשפחה במלריה כיתר בני העיר, חוץ ממני שפסחה עליי המחלה הנוראה, זו מחלה שרבים מתים ממנה, בו בזמן מכרנו את הגמל ואת החמור ששרתו אותנו יפה ובצאת החגים שברנו רבב ונטשנו את העיר המקוללת למרות מחלתה של משפחתי שעדיין קיננה בהם...", ‏לאחר תלאות רבות ושילומים למבריחים הגיע המשפחה לעדן שהייתה אז תחת שלטון הבריטים.

יום יום נאלצו בני המשפחה לגשת לנציג הסוכנות בעדן, ולהתחנן בפניו שייתן להם את הרישיון המיוחל לעלות לארץ, רק לאחר חודש של הלוך ושוב ניאות נציג הסוכנות להעניק להם את הרישיון ובתנאי שהם ישלמו עבור הנסיעה באוניה למצרים, לאחר שהם שילמו את כל הסכום, שוב סרב ‏נציג הסוכנות לאפשר להם לצאת לדרך אלא לאחר שישלמו עבור משפחה אחרת. המשפחה נאלצה לקבל את הגזירה ועלתה לאנייה למצרים ומשם, לאחר נסיעה ברכבת, הגיעו למחנה עולים בעתלית.

בעתלית, שהו  3 ימים של בדיקות וחיטוי. קשיי המסע לארץ באו לידי בטוי בכתביו של אבא: "בשמע יהודי שכונת שערים" (ברחובות), שיהודים ממחוז חידאן הגיעו ליישוב, הם נהרו אליהם והביאו איתם מאכלים לשבת, מי הביא פיתה ומי הביא כיכר לחם או לחוח, גם עוף וגם בשר הביאו. השמחה והשובע בשבת זו, לאחר נדודים וטלטולי דרך, הייתה מתת אלוהים - גם שהגענו שלמים וגם שזכינו להגיע לארץ הנכספת". ‏

לאחר התאקלמות קצרה התגייס לבריגדה העברית ושרת במצרים עד לסיום המלחמה. בשנת 1945 לאחר שחרורו הכיר אבא את אימא. אבא ואימא שנקודת ההתחלה שלהם הייתה כל כך נמוכה, נישאו, הביאו 4 ‏ילדים, שהביאו להם 10 ‏נכדים ו 11- ‏נינים.

‏אבא היה איש אופטימי ואהוב מאד על הבריות ועל חבריו ממועדון הגמלאים. אבא היה איש של בדיחות, שמח, אופטימי, איש בעל מוסר גבוה ובעל ערכים. אך יותר מכול הוא אהב לקבץ סביבו חברים ובני משפחה ולספר בדיחות. בדיחה ועוד בדיחה ואנו לא הבנו איך אדם בגילו מצליח לזכור כל כך הרבה בדיחות. ‏

אבא - מאד אהב גם לטייל.  אין מקום בארץ שהוא לא היה. הוא הלך לרוחבה ולאורכה. 

כך סיים את חייו, באחד המקומות היפים ביותר בארץ, שבץ מוחי בגני הבהאיים בחיפה .

יהי זכרו ברוך

 




דף הבית | שאלו עלינו | פעילות קרובה | כתבו לנו | כתבו עלינו | פורום | גלרייה | מוסדות הקרן | תקנון הקרן | מפת אתר | צור קשר
 
מייסד האתר: גבי מדינה (17 בפברואר 2010)
עיצוב: עליזה אשכנזי חיון | הקמת אתרים: Allnet4u.co.il